ראובן בקר

גדל בבני ברק להורים שנהנו מעמל כפיהם וחינכו את בניהם לדרך תורה ועבודה.

כבר משחר ילדותו ונערותו התבלט ראובן בכושר למדנותו, מצד אחד ובעל רצון עז לסייע לזולת, מצד שני. לצד לימודיו הסדירים הוא סייע להוריו בפרנסת הבית.

עם התבגרותו החל לעבוד ובמקביל לכך המשיך בלימודיו במסגרות שונות, שם שקד על לימודי תלמוד ומחשבת-ישראל.

בשנת תשמ"ז (1987) הקים ר' ראובן בקר את תנועת "הטה שכם" אשר עסקה בשני תחומים מרכזיים: הקניית ערכי יהדות לנוער ולעולים חדשים וכן סיוע לנזקקים. התנועה עוסקת גם בהכנת תלמידים לבר מצווה. יצויין כי בראשיתה החלה התנועה בהקניית ערכי יהדות ולימוד לבר מצווה, עם הזמן נחשף ר' ראובן למצוקותיהם של מי מאלו שלמדו אצלו וכך החל לעסוק גם בסיוע לתלמידיו. הסיוע התרחב לכל דיכפין.

תנועת "הטה שכם" בראשות ראובן בקר קיימה למעלה מארבעים חידונים אזוריים, מחוזיים וארציים. כמו גם עשרה חידונים עולמיים. אשר כולם כאחד עוסקים בענייני זהות יהודית, ערכים ומושגים ביהדות, עיסוק במשנתו של הרמב"ם. כמו גם עיסוק בפרקי אבות המלמדים אותנו תורה עם דרך ארץ.

במקביל לשיעורי יהדות בבתי ספר ממלכתיים ובריכוזי עולים, הפעיל מר בקר מערכת שלמה של מפעלי צדקה כשגולת הכותרת הינו מפעל "קמחא דפסחא" המתקיים שנה אחר שנה.

עד הקמת תנועת "הטה שכם" כיהן בקר כמפקח ארצי ברשת מרכזי נוער "תקוותנו" - קרן ילדינו. בהם הוא הפעיל מערכת חינוכית מגוונת למן חוגים שונים ועד מערך שיעורים ביהדות.

המציאות אותה חווה במהלך עבודתו כמפקח הביאה אותו להכרה כי יש צורך בעבודה יסודית יותר וממוקדת יותר. מכאן ועד הקמת תנועת "הטה שכם" שתעסוק בתחומים אלו, הדרך הייתה קצרה.

כשהרצון להמשיך ללמוד ולהעמיק את ידיעותיו בעולם היהדות מתגבר, פנה ללמוד במשך 3 שנים אצל הרב זבולון ליברמן זצ"ל ראש ישיבה בישיבה יוניברסיטי בניו-יורק, בקורס יעודי להכשרת רבנים.

ראובן בקר חיבר במהלך השנים ח"י ספרים וחוברות רבות אשר רבבות תלמידים ומבוגרים כאחד לומדים מהם בשקידה לאורך שנים (לחץ כאן למעבר). וכן סדרת 24 חוברות עבודה בנושאי יהדות, מועדים וציונות (לחץ כאן למעבר).

בבד בבד עם עבודתו כדי פרנסתו השתלב ראובן בקר כתלמיד מן המניין באוניברסיטת בר אילן, בחוג המשולב למדעי היהדות.

ראובן בקר הוסמך לרבנות על ידי הרב זבולון ליברמן זצ"ל שציין בכתב ההסמכה: "אני ממליץ בכתב זה על הרב ראובן בקר בשל בקיאותו וחריפותו בענייני איסור והיתר בשולחן ערוך יורה דעה" (תעודת הסמיכה מופיעה בתחתית עמוד זה).

רבה הראשי של רמת גן, הרה"ג יעקב אריאל שליט"א, המליץ על חיבורו של ראובן בקר בענייני איסור והיתר, באומרו כי "זו עבודה חשובה, יסודית מאוד ומוסדרת המבהירה ללומד את השתלשלות ההלכה מהתלמוד לפוסקים עד ההלכה למעשה. זו עבודה שתסייע לכל לומד בהלכות אלו".

בראות הרב הראשי לישראל, הרה"ג הרב ישראל מאיר לאו שליט"א, את כל הסמיכות ואת כל החיבורים התורניים, קבע כי ראובן בקר זכאי לתעודת "בעל השכלה תורנית גבוהה".

כמו כן, בשנת תשמ"ה (1985) למד בבית המדרש להכשרת טוענים רבניים של מכון "אריאל" (הרי פישל) והוכשר לעסוק כטוען רבני (תעודת טוען רבני מופיעה בתחתית עמוד זה).

אכן, זה שנות דור עוסק ראובן בקר בשני תחומים מרכזיים אלה ביהדות, הקניית ערכים וידע ביהדות ובמקביל לכך סיוע לנזקקים בעצה, בהכוונה, במתן בסתר ובליווי משפחות.

במסגרת ההתארגנות לחידונים העולמיים בזהות יהודית, זהות לאומית וחכמת עם ישראל, נחשף הרב ראובן בקר לחסר העצום בידע בסיסי בענייני יהדות, לאומיות ועוד אצל התלמידים היהודים בכל הגילאים, אלה הלומדים בבתי-הספר הציבוריים. או אז החליט ראובן להתמקד בעשייתו החינוכית אצל אוכלוסיה זו. לכן הוא ביקר אותם תדיר, חילק להם מספריו שהכין. חלק מהם אף תורגמו לשפות השונות, כדי להנגיש להם את החומר הנלמד. ראשי ורבני הקהילות שנחשפו לחומרים הללו בקשו ממנו להתמיד ולהביא להם עוד ועוד מאותו דבר.

בראותו שכך הוא הדבר ומתוך נסיונו העשיר שהצטבר אצלו בעבודה עם תלמידים אלו, בנים ובנות כאחד, הוא התיישב ושקד על כתיבה יותר נגישה ויותר ידידותית. ראובן חיבר סדרה בת 24 חוברות לימוד ושינון הכתובות בלשון קלה ומובנת. חוברות אלו עוסקות בכל חגי ישראל, היהודיים והלאומיים. הן נותנות מענה למהות החג וענייני החג כדי להבין את עומק המשמעות של החג. אין בהן הלכות והנחיות, דינים והוראות. יש בהן הסברים מהותיים בלבד. בנוסף, חובר ספר העוסק בחכמת עם ישראל. יצויין כי בסוף כל חוברת המעוצבת בטוב טעם, צורפו קומץ שאלות לשינון וחזרה על החומר הנלמד. כן חובר ספר "יהלו"ם" - יהדות ולאום העוסקת בשילוב בין יהדות ללאום היהודי ומדינת ישראל.

ישנם ספרים וחיבורים נוספים שנכתבו על ידיו ושחולקו בעבר, בעיקר אצל ילדי ישראל בקהילות שבתפוצות. שכן, ראובן בקר רואה בעשיה זו שליחות יהודית ושליחות לאומית כאחד.